הזוגיות שלנו בהורות
אחד הנושאים שאני מאוד אוהבת זה זוגיות בהורות. נושא מורכב ומאתגר. מהרגע הראשון שאנחנו הופכים להורים אנחנו מבינים את השינוי הגדול שנכנס לחיינו. הפכנו מזוג למשפחה. פתאום יש עוד מישהו שיש לו צרכים ורצונות בבית והבעיה היא שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לצרכים שלו והוא לפחות בשנה הראשונה לא נותן דבר בתמורה למעט חיוך ממיס ואופוריה שאנחנו לא מאמינים שאנחנו באמת הורים : )
ההורות נוגסת מאוד בזוגיות. קשה לתחזק את הזוגיות, זו עבודה
קשה לשים בצד את ההורות ולהנות רק מהזוגיות, קשה לזכור את בן או בת הזוג ולמלא את צרכיהם כשיש ילדים בבית ונוסיף לזה כמובן עייפות וכל מה שכרוך בלהיות הורים.
אחד הדברים שאני חוזרת ואומרת כל הזמן בסדנאות הכנה להורות זה אני מבקשת, ממש מתחננת מהזוגות שיזכרו את הזוגיות שלהם כי נורא קל לשכוח אותה כשאנחנו עמוק בתוך ההורות. אני ממליצה לכם כשהתינוק/ת כבר בגיל חצי שנה לחזור לצאת יחד שניכם, אולי אפילו לקבוע דייט שבועי קבוע ששניכם תחכו לו, לזכור אחד את השני, לשתף בקושי אם יש, להקשיב אחד לשני הקשבה אמיתית שאתם באמת מבינים את הצד השני, לתת לבן או בת הזוג מה שהם מבקשים שהם זקוקים לו, לנהל תקשורת חיובית ופתוחה שכל אחד יכול להגיד מה שעל ליבו, להיות כנים ואמיצים כי ההורות לעיתים גורמת להתמודד עם רגעים לא פשוטים.
אני זוכרת שהייתה לי מנחה שהייתה מספרת על זוג שהתחתן וקיבל קופסת שוקולדים מתנה. ובהתחלה הם אכלו ונהנו מהשוקולדים הטעימים שהיו בה אבל אז נגמרו השוקולדים ונשארו עם הקופסא. פה מתחילה הזוגיות אחרי ההתאהבות של ההתחלה. עכשיו תפקידו של הזוג למלא את הקופסא הזו בכל טוב ותופינים כי אחרת היא לא תתמלא לבד מעצמה.
הילדים שלנו צופים בנו כל הזמן
ואחד הדברים שהם רואים זה גם את הזוגיות שלנו ולומדים ממנה. בתוך כל המרוץ הזה של החיים כדאי לפעמים לעצור ולשאול את עצמנו מה הילדים שלנו רואים, שומעים, לומדים מהזוגיות שלנו? כי בסוף הרי כל מה שהם לומדים בבית שלנו זה מה שיילך איתם בעתיד ומה שהם ילמדו מאיתנו יהפוך אותם למי שהם יהיו כבני זוג עתידיים… רק אומרת : )
